פרויקט סטילס י"ב
הפרויקט עבורי הוא הגשמת חלום, עמדתי באתגר שהצבתי לעצמי. אני מאמינה שהצלחתי להוכיח לצופה כי אכילה רגשית יכולה להיות גם חיובית.
אני מרגישה שבכל אחד מהפריימים הבאתי את עצמי לידי ביטוי. כאשר טלי דיברה איתנו לראשונה על פרויקט גמר י"ב וביקשה מאתנו לבחור עבורו נושא שבוער בנו והוא התשוקה שלנו, לא היה לי ספק שאבחר ב"אכילה רגשית".
למדתי שבשביל להגשים חלומות מהסוג הזה צריך ללכת רחוק, להתאמץ ולהשקיע מחשבה רבה מאוד. למשל לחפש את המקום הטוב ביותר לתמונה אם זה אולם קולנוע או אמבטיה יוקרתית. בנוסף למדתי שלבימוי יש חשיבות מאד מאד רבה ויש להקפיד לעשותו בצורה המקצועית ביותר על מנת שישרת את הנרטיב.
הפרויקט חשף אותי לעולם חדש בתחום הצילום -צילום אומנות של אוכל וכך גיליתי שצילום אוכל הוא לא רק מסחרי. במידה ויכולתי להמשיך בעשייה הייתי מצלמת פריימים הקושרים בין מיניות לאוכל.
התהליך היה עבורי חוויתי ואינטנסיבי מאוד. הייתי בתוך התהליך, הסתקרנתי יותר ויותר מפריים לפריים וישר הייתי חושבת מה אצלם ואעשה אחרת בפריים הבא ואיך אשתפר מכאן.
לא היה לי קל, נתקלתי בקשיים שונים. למשל תאורה: כאשר הלכתי לצלם באולם קולנוע התאורה המקומית שם לא הספיקה לי והייתי צריכה לחשוב באופן יצירתי כיצד להאיר ואיך להשתמש נכון באור, חיפשתי זווית טובה לצילום ופתחתי את דלת יציאת החירום על מנת להכניס עוד אור. כמו כן, חששתי בהתחלה כי לא אצליח להוכיח שיש "אכילה רגשית" שהיא חיובית וכי הנושא הוא יותר מידי בדמיון שלי אך במהלך הפרויקט הוכחתי לעצמי אחרת. קושי נוסף בו נתקלתי הוא הבימוי, בהתחלה היה לוקח לי הרבה זמן עד שהדוגמנית הייתה במצב הרגשי אותו רציתי שהיא תביע ומסט לסט חל שיפור אדיר ומשמעותי ביכולות הבימוי שלי.
בזכות הפרויקט השתפרתי בטכניקת הצילום וביכולת להבין את האור ולהשתמש בו נכון. זאת ועוד רכשתי ידע רב בלייטרום ובפוטושופ ואף הקפדתי לערוך את התמונות בסיום הסט.
אני גאה בעצמי ומרוצה מהפרויקט שלי.